מהו שתל?
השתל הדנטלי הינו התקן דמוי בורג המהווה תחליף לשורש השן. השתלים עשויים מסגסוגת טיטניום. השתל מוחדר לעצם ולאחר ההשתלה, מתחיל תהליך בן כשלושה עד שישה חודשים של יצירת קשר חזק ויציב בין העצם לבין השתל.
איך מתקינים שתל?
בשלב ראשון מבוצעת בדיקה משותפת של הפריודונט (מומחה החניכיים) והרופא המשקם לצורך קביעת תוכנית טיפול מלאה. הבדיקה כוללת בדיקה פיזית של חלל הפה והאזור המיועד להשתלה וצילומי רנטגן. צילום הסיטי הינו הצילום השכיח ביותר ובעזרתו ניתן להעריך את ממדי העצם ולבחון מיקום של מבנים אנטומים חשובים באופן תלת מימדי.
תהליך ההשתלה כולל שלושה שלבים: התקנת השתל, חשיפת השתל ושיקום של השתל
השלב הראשון: התקנת השתל
פעולת התקנת השתל הינה פעולה כירורגית ("ניתוח") שבה הרופא מחדיר שתל טיטניום לתוך עצם הלסת, בהרדמה מקומית, ללא כאבים. הטיפול עשוי לארוך מחצי שעה ועד מספר שעות, תלוי במספר השתלים המתוכננים לביצוע. בסיום הפעולה מבוצעים לרוב תפרים ומבוצע צילום רנטגן. בסיום שלב זה המתרפא יתבקש להקפיד על הוראות שייתן לו הרופא ויגיע לביקורת לאחר שבוע או שבועיים כדי לבדוק את מהלך ההחלמה ובמידת הצורך להסיר את התפרים. בסיום השלב הזה מתחיל תהליך קליטה של השתל שאורך כ- 3-6 חודשים ובמהלכו תאי עצם מתפתחים, מקיפים את השתל ומתחברים אליו.
השלב השני: חשיפת השתל
לאחר מספר חודשי קליטה, בהם יתקיימו ביקורות תקופתיות, יחשוף הרופא את השתל על ידי פעולה כירורגית פשוטה. מטרת החשיפה היא להבליט את השתל מחוץ לחניכיים ולהפנות את המטופל להמשך טיפול אצל רופא השיניים שלו. בחלק מהמקרים כבר בשלב התקנת השתל, מחברים אל השתל כיפת ריפוי ללא כיסוי השתל ברקמת החניכיים ואז נחסך הצורך בשלב החשיפה אך עדיין נדרשת המתנה שבין 3 ל- 6 חודשים עד לשלב השיקום.
השלב השלישי: שיקום על גבי השתל
שיקום השתל מבוצע ע"י רופא השיניים המשקם, שיתקין מבנה וכתר או מבנים / גשרים ע"ג השתלים. בשלב זה נערכות מספר פגישות על פני מס' שבועות שמוקדשות ללקיחת מידות והתאמת השיקום לשתל ולשיניים הסמוכות והנגדיות. לעיתים, בייחוד במקרים אסתטיים ומקרים מורכבים שיקומית יהיה צורך בשלב של שיקום זמני/מעבר למספר חודשים עד להתאמת השיקום הקבוע.
כך מתבצע הליך שתל שיניים
סיבוכים בביצוע שתל
תהליך התקנת שתל דנטל נחשבת פעולה בטוחה עם מעט תופעות לוואי או סיבוכים.
ניתן לחלק את תופעות הלוואי/סיבוכים לשלוש: תופעות לוואי מידיות וחולפות שלא מצריכות התערבות רפואית, סיבוכים מידיים קשים המחייבים התערבות רפואית וסיבוכים מאוחרים.
תופעות לוואי זמניות יכולות לכלול רגישות (כאבים קלים עד בינונים) באזור ההשתלה, שטפי דם בעור הפנים, נפיחות וכו'.
סיבוכים פחות שכיחים וקשים יותר המחייבים התערבות רפואית הם לרוב נדירים וברובם ניתנים למניעה ע"י בדיקה, אבחנה וטיפול נכונים תוך נקיטת אמצעי הזהירות המתאימים והם:
- פגיעה בעצב הלסת התחתונה העלול להוביל לאובדן תחושה מלא או חלקי באזור השפה התחתונה והסנטר.
- פגיעה בכלי דם
- פגיעה בשיניים סמוכות
- שטפי דם או דימום באזור ההשתלה
- זיהום
- שינויים במתאר החניכיים
- נמק של עצם הלסת – סיכון מוגבר בקרב מתרפאים הנוטלים תרופות בעלות תופעה של עיכוב שחלוף העצם (כדוגמת תרופות לטיפול באוסטאופורוזיס)
- פגיעה או דלקת במערות האף (הסינוסים)
סיבוכים מאוחרים העלולים להתרחש כוללים כשל מכני (שבר שתלים, שבר מבנה או שבר חרסינה), הופעה של מחלת חניכיים סביב השתלים ודחיה של השתל.
