הרמת סינוס
הסינוס הינו חלל משני הצדדים של האף אשר נמצא במגע עם שורשי השיניים באזורים האחוריים של הלסת העליונה. למעשה, הסינוסים הם חללים בתוך עצמות הפנים והם מתחברים לחלל האף דרך פתחים צרים משני צדדיו. לעיתים, על מנת לבצע השתלת שיניים, וכאשר קיים חוסר בעצם בלסת העליונה, מבצעים הרמת סינוס, על מנת שיהיה ניתן לבצע את ההשתלה.
מהו ניתוח הרמת סינוס?
בשפה המקצועית נקרא הליך כירורגי זה "Sinus Lift" והוא מבוצע אצל מטופלים שעליהם לעבור השתלת שיניים ויש להם חוסר בעצם בלסת העליונה. חוסר בעצם עלול להוביל למצב כי אם תבוצע ההשתלה, השתל יאבד את אחיזתו. על מנת שניתן יהיה לבצע את ההשתלה, מייצרים בסיס חזק שאליו ניתן יהיה לחבר בהמשך את השתל הדנטלי.
במקרים רבים, גובה העצם הקיים לא מאפשר התקנת שתל דנטלי ללא חדירה לתוך חלל הסינוס ובכדי שניתן יהיה למקם שתל ללא פגיעה בסינוס יש צורך לבצע דחיקה או כניסה מבוקרת לחלל הסינוס תוך ביצוע של השתלת עצם כך שניתן יהיה להתקין שתל דנטלי שכולו בתוך עצם.
ניתוח הרמת סינוס
קיימים שני סוגים של ניתוח הרמת סינוס – הרמה פתוחה והרמה סגורה. הבחירה באחד משני הסוגים של הרמת סינוס תתקבל לאחר בחינה מדוקדקת של חלל הפה וביצוע CT של האזור, בהתאם למקרה הניצב בפני הרופא המטפל. לרוב מתבצעת הרמת סינוס סגורה במקרים בהם דרושה תוספת עצם קטנה ואילו הרמת סינוס פתוחה במידה ויש צורך בתוספת עצם משמעותית.
מהי הרמת סינוס סגורה?
הרמת סינוס סגורה נחשבת לקלה מבין שני הסוגים של הרמת סינוס ולפחות פולשנית. פעולה כירורגית זו מתבצעת בשילוב עם התקנת השתל הדנטלי ולרוב משתמשים בה כאשר המחסור בעצם יחסית קטן. במהלך פעולה זו דוחק הפריודונט (מומחה החניכיים) את רצפת הסינוס באמצעות סט כלים/מקדחים מיוחד דרך הקדח שבוצע להתקנת השתל. לאחר דחיקת הרצפה לאורך הרצוי מונח שתל עצם ואחריו מותקן השתל הדנטלי. פעולה זו מהירה ופשוטה יותר ולרוב מלווה בפחות סיבוכים לעומת הרמת סינוס פתוחה. העובדה שבשיטה זו מתבצעת ההרמה ביחד עם התקנת השתל הדנטלי מהווה יתרון שכן השתל מושתל ישירות ועל כן חוסך זמן וביקור נוסף.
מהי הרמת סינוס פתוחה?
הרמת סינוס פתוחה נחשבת להליך מורכב יותר מהרמת סינוס סגורה ולרוב מבוצעת כאשר קיים מחסור גדול של עצם. בפעולה כירורגית (ניתוח) זו, יוצרים פתח בעצם הלסת בצד החיצוני של הסינוס ומפרידים בעדינות רבה את רירית הסינוס. מתחת לרירית מניחים שתל עצם שמשמש כשלד לגדילת עצם עצמית. לאחר פעולה זו ממתינים כ- 6-9 חודשים לבניית עצם חדשה וחזקה מספיק אשר תאפשר להתקין שתל דנטלי יציב. זמן ההמתנה מכונה "קליטת העצם" ולאחריו ניתן לעבור להרכבת השתל. לעיתים ניתן לבצע את התקנת השתל הדנטלי בשילוב עם הרמת הסינוס הפתוחה.
ניתוח הרמת סינוס סיבוכים ותופעות לוואי
כמו בכל הליך כירורגי גם בניתוח הרמת סינוס ייתכנו תופעת לוואי ובמקרים חריגים גם סיבוכים.
מהן תופעות הלוואי של הרמת סינוס?
תופעות הלוואי של הרמת סינוס דומות לתופעות של התקנת שתל דנטלי אם כי לרוב פעולה זו מלווה בנטייה גדולה משמעותית לנפיחות ושטפי דם תת-עוריים. בנוסף, פעולה זו רגישה יותר לזיהום.
סיבוך יחסית שכיח תוך כדי הפעולה הינו קרע ברירית הסינוס שלעיתים נדירות אף מחייב הפסקה של הפרוצדורה והמתנה להחלמה עד שניתן לנסות לבצע את הפעולה שוב.
אילו סיבוכים ייתכנו בהרמת סינוס?
אחד הסיבוכים השכיחים יותר לאחר ניתן הרמת סינוס הוא סינוסיטיס, כלומר דלקת במערות האף. הדלקת נוצרת בעקבות זיהום או דלקת בחלל הסינוס דבר שעשוי לבוא לידי ביטוי בכאבים, הפרשות ונפיחות. מדובר לרוב בתופעה זמנית והיא מטופלת באמצעות טיפול אנטיביוטי. במקרים חריגים יהיה צורך בהוצאת תחליף העצם שהוכנס בעת הרמת הסינוס.
חשוב לדון בתופעות הלוואי, בסיבוכים האפשריים ובסיכונים הפוטנציאליים עם הרופא המטפל בטרם ביצוע ההליך, כמו גם על הדרכים למנוע ולמזער את חלקם.
