כל מה שרציתם לדעת על מחלת חניכיים
מחלות חניכיים הן אחת הבעיות הנפוצות אצל רבים באוכלוסייה. למעשה, כ-90 אחוזים מאיתנו יסבלו ממחלת חניכיים במהלך חייהם בחומרה כזו או אחרת. יש מי שיסבול ממחלת חניכיים זמנית וחולפת ויש מי שהיא תהפוך עבורו לכרונית וגם תגרום לנזק בלתי הפיך.
מהי מחלת חניכיים?
מחלות חניכיים הן קבוצה של מחלות אשר פוגעות ברקמות אשר תומכות בשן. החניכיים מתנתקות מהשן, הסיבים שמחברים את השן לעצם נהרסים והעצם סביב השורש נספגת.
המחלה נפוצה מאוד, פוגעת ברמות חומרה שונות במרבית האוכלוסייה הבוגרת ויכולה להופיע החל מגיל הילדות (בדרך כלל בשנות העשרה ויכולות אף להופיע מוקדם יותר).
מהו הגורם למחלת חניכיים?
הגורם העיקרי למחלות חניכיים הוא רובד החיידקים שהוא שכבה דביקה וחסרת צבע או לבנבנה אשר נוצרת באופן מתמיד על גבי השיניים. רובד שאינו מוסר מסתייד והופך לאבנית.
קיימת נטייה גנטית לפתח מחלות חניכיים (כלומר ישנה אוכלוסייה בעלת מועדות גבוהה יותר למחלות) אולם הגורם המשפיע ביותר בהופעת מחלות החניכיים הוא היגיינת פה לקויה.
השלב ההתחלתי של מחלת החניכיים מתחיל כדלקת (Gingivitis) המתבטאת בחניכיים נפוחות ואדומות, ועשוי להתאפיין אף בדימום בעת צחצוח שיניים או בעת אכילת מאכלים קשים. המחלה בשלב זה הפיכה, וניתנת לריפוי על ידי טיפול הכולל שמירה על גהות הפה והסרת אבנית.
פריודונטיטיס (Periodontitis), הינה שלב מתקדם יותר של מחלת החניכיים. בשלב זה ההרס מתקדם לעצם ולסיבים התומכים בשיניים. כותרת השן נראית ארוכה יותר, החניכיים אדומות, נפוחות ומודלקות ותיתכן אף ניידות של השיניים. ללא טיפול המחלה ממשיכה להתקדם, וגורמת לתזוזת שיניים ממקומן, פתיחת מרווחים בין השיניים, ועד לאובדן השיניים.
אחת הבעיות המאפיינות את מחלות החניכיים נעוצה בכך שמחלות אלו אינן מלוות בכאב, וכך רוב האנשים אינם מודעים לתהליך ההדרגתי של המחלה. בשלב בו מופיעים הסימנים החריפים של המחלה כמו: כאב, מורסות ונפיחות קיים כבר בדרך כלל נזק שאינו הפיך.
האם אתה סובל ממחלת חניכיים?
כפי שכבר ציינו, ישנה חשיבות גדולה בטיפול מיידי במחלת חניכיים על מנת למנוע נזק בהמשך הדרך.
מחלות חניכיים תסמינים נפוצים:
- דימום מהחניכיים בעת מגע בהן או בצחצוח.
- חניכיים נפוחים, אדומים ורגישים.
- רגישות שיניים לטמפרטורה ולמגע.
- ניידות שיניים ונסיגת חניכיים.
- ריח רע מהפה (הליטוזיס).
- הפרשה מוגלתית מהחניכיים
- יצירת מרווחים בין השיניים, במיוחד בשיניים קדמיות.
מחלת חניכיים ושתלים
החשש ממחלת חניכיים קיים גם בעבור מי שביצעו הליך של התקנת שתלים דנטליים. מיד לאחר התקנת השתל ובמשך השנים שלאחר מכן, מצטברים חיידקים סביבו ובסמוך לקו החניכיים. כך, נוצרת דלקת מקומית שמתבטאת בנפיחות, בדימום ובאודם. אם הדלקת בחניכיים סביב השתל אינה מטופלת מידית, הדלקת מעמיקה – ומתחילה פגיעה בעצם התומכת בשתל.
מה הנזק שעלול להיגרם בעקבות מחלת חניכיים אצל מי שעבר השתלת שיניים?
תהליך אובדן העצם סביב השתל הינו הדרגתי, אך מהיר באופן יחסי. חוסר תחזוקה של השתל, והעדר אבחנה נכונה בזמן הנכון ועקב כך חוסר בטיפול מתאים עלולים להוביל למקרים בהם אין ברירה – ויש צורך להוציא את השתלים. מצב זה מלווה בנזק נרחב לעצם הלסת.
הדלקת המאפיינת את מחלות החניכיים סביב השתלים נחשבת “דרמטית” והסיבה לאפקט החזק של הדלקת סביב השתל היא השוני האנטומי, בין השן הטבעית לבין השתל. בשתלים דנטליים, קיים מגע ישיר של הדלקת עם העצם סביב השתל.
הטיפול בדלקת חניכיים סביב שתלים מכוון לחיידקים שהם הגורם האחראי העיקרי לדלקת. השיניים והרקמות סביבן בחלל הפה מהוות מאגר של חיידקים מחוללי מחלה ועל כן יש להשיג בריאות חניכיים, קודם להתקנת השתלים.
הטיפול במחלת חניכיים סובבת שתל דומה באופיו לטיפול במחלת חניכיים סביב שיניים. הטיפול ניתן תוך שימת דגש על היגיינת הפה, הורדת כמות החיידקים, שינוי אופי החיידקים מ"רעים" ל"טובים" והרחקת המשקעים שיוצרים החיידקים על גבי פני שטח השתלים. במקרים של פגיעה בעצם, קיים צורך בשילוב טיפול אנטיביוטי מקומי ופעולות כירורגיות. במקרים בהם הנזק שנגרם לעצם סביב השתל הוא נרחב מאוד, יש צורך בפעולה כירורגית להסרת השתלים, הכוללת גם בניית עצם.
כיצד ניתן למנוע דלקת חניכיים?
הדרישה הבסיסית במניעת דלקת היא שמירה על ניקיון והיגיינת השתלים והשיניים והקפדה על היגיינת הפה, על בסיס יומיומי. בנוסף, יש להקפיד להגיע לתחזוקה קבועה אצל שיננית.
מה בנוגע למטופל שסיבל ממחלת חניכיים סביב שתלים שאינו מקפיד על תחזוקה ומעקב?
מצב זה עלול להוביל לאבדן עצם סביב שתלים ולכישלון השתלים.
